בשנים האחרונות עולה המודעות להשפעות של קשיים רגשיים והתמודדויות נפשיות. יותר ויותר סדרות, סרטים וספרים עוסקים בנושא ומקבלים את תשומת ליבם של כולנו. כתבות בחדשות, סרטי דוקו, ותכניות תוכן חדשות מעלים את הנושא לשיח הציבורי. תכניות חוסן בבית הספר מרחיבות את האפשרות לדבר על מה עובר עלינו ואיך מתמודדים עם זה כבר בגילאי בית הספר, לצד סדנאות בחטיבות ובתיכונים. מידי פעם אנו רואים ברשתות החברתיות פוסט או רילס העוסק בקשיים נפשיים. ואחת לכמה זמן אפילו מפורסמים יוצאים לאור עם וידוי על התמודדויות נפשיות שחוו בעבר או חווים בהווה. הם יוצרים הרבה הזדהות ובעיקר מבהירים לנו כמה קשיים רגשיים ונפשיים הם חלק מחייהם של כל אחד ואחת מאיתנו; ילדים, מתבגרים, מבוגרים וקשישים.

אין נתונים ברורים על השכיחות בישראל כיום, אך בשנים 2003-2004 דיווחו 20% מהאוכלוסייה הבוגרת כי פנו לייעוץ של איש מקצוע על רקע של התמודדויות נפשיות כלשהי במהלך חייהם. וזה מידע מלפני כמעט עשרים שנים אחורה, עוד לפני שצלחנו את הקורונה וההתמודדויות שהביאה עימה. כיום, 1 מתוך 5 מתבגרים מאובחן עם התמודדות נפשית כלשהי, ולפי נתוני קופות החולים נכון ל2022 שיעור הפרעות האכילה, חרדה, דכאון וסימפטומים הנוגעים למצוקה ולחץ עלו בין 33% ל68%. עימם עלו גם מספר האשפוזים במחלקות הטיפוליות בבתי וקופות החולים, והיקף הטיפול התרפותי באוכלוסיה גדל.

השפעות של התמודדויות נפשיות

ניתן לחלק את ההשפעות של קשיים נפשיים למספר רמות; קוגניטיבית, התנהגותית, רגשית וגופנית.

עומס וקושי יוצרים אצלנו קשיים והטיות קוגניטיביות. יש אנשים שמתארים זאת: "המוח שלי עובד שעות נוספות". אנו יכולים לעסוק בפעילות שגרתית ולפתע להבחין במחשבות מטרידות. חלקן מלוות בנימה ביקורתית, שיפוטית ומחלישה כמו לדוגמא "אני לא אצליח לעבור את המבחן הזה" או "אין שום סיכוי שאתקבל לזה". מחשבות אחרות מלוות בדאגה תמידית על "מה יהיה בטיול?", "איך תתנהל הישיבה?" או "מתי נלך לחבר?". לעיתים ננתח שוב ושוב אירוע לא נעים שקרה לנו, או שנשחזר אותו מתוך ביטחון שהוא עומד לקרות שוב בסיטואציה דומה. לרוב התמקדות שכזו תוביל להקצנת ולנוקשות המחשבות. בעקבות מחשבות, דימויים או תחושות טורדניות אנו חווים ירידה בקשב ובריכוז, פגיעה ביצירתיות, ירידה בתפוקה במשימות בעבודה ובבית, וזוכרים פחות טוב. לא פעם כל אלו גורמים להפרעות וקשיי שינה, מה שמוביל חזרה לפגיעה בכל התפקודים הקוגניטיביים הללו.

ברמה ההתנהגותית קשיים נפשיים מובילים אותנו להימנעויות ממצבים מסוימים שגורמים לנו לתחושות לא נעימות. הסיבה לכך היא שהם מקדמים התנהגויות אחרות שגורמות לנו לחוש יותר ביטחון בהתמודדות עם הקושי. כך לדוגמא אנשים החווים חרדה, לרוב ימנעו מגורם האיום. ההקלה שאנו חשים מלא להתמודד עם הפחד מחזקת אותנו להמשיך להימנע מאותו גורם מפחיד. למשל, מי שסובל מחרדה חברתית ימנע מלהיות נוכח במקומות המוניים, מי שסובל מחרדת טיסות יימנע מכל נסיעה הדורשת עלייה על מטוס. אנשים הסובלים ממחשבות טורדניות ו/או OCD, לרוב יחוו צורך להתנהג בצורה מסוימת כדי להתמודד עם תחושות של חוסר וודאות. הם אף יתחזקו בשגרה טקסים או התנהגותיים מתוך צורך או כדי לוודא שהדברים מתקיימים "בדיוק כמו שצריך". התנהגויות אלו מפעילות את הסביבה הקרובה אליהם מחוסר היכולת להתנגד לצורך לשליטה.

במקביל, רובנו יודעים גם לזהות את השינויים הרגשיים שמלווים את הקשיים הנפשיים. כך לדוגמא חרדה, דכאון והפרעות אכילה יכולים להוביל לא פעם לירידה במצב הרוח, לעצבנות ולחוסר הסבלנות. חלק מאיתנו יעידו כי הם לא מזהים את עצמם כשהם במצב של עומס יתר או מצוקה רגשית. הם יכולים לכעוס מאוד, להתנגד, או אפילו להתפרץ ולהתנהג בצורה שאין בכוונתם לנהוג כשהם רגועים. אלו שמושפעים מזה לרוב יהיו האנשים הכי קרובים אלינו. תחילה הם לרוב יהיו מכילים ומבינים. הקושי עולה כשהקשיים חוזרים ואנו מגיבים תוך שימוש באותם הדפוסים. אז, גם לאנשים הקרובים ביותר אלינו, אלו שאנו הכי זקוקים שיהיו שם איתנו, מתחיל להיות כבר קשה להתמודד עם דרכי ההתמודדות שאינן מיטיבות עימנו. לעיתים, אנחנו באמת לא מודעים לשינויים הרגשיים שאנו חווים, או מתקשים להכיר בהשפעותיהם. לפעמים נחוש כה מוזר בעור של עצמנו, ולפעמים הסביבה תשים לנו גבול ותגיד "די", כך שנהיה מוכנים לאתר ולאתגר את דפוסי ההתמודדות שלנו.

השפעה נוספת שאנו חווים כשאנחנו מוטרדים, חרדים, או מדוכדכים היא ברמה הגופנית. מעבר לעייפות וחוסר באנרגיה, כשאנו חווים רגעי מצוקה מתרחשים בגופנו כל מיני שינויים. בשנים האחרונות מצביע המחקר בתחום הרפואה והפסיכולוגיה על הקשר בין סימפטומים וכאבים שאנו חווים לבין מה שעובר עלינו ברמה הנפשית. רופאים בקופות ובתי החולים יודעים לומר היום ש70% מהאנשים שפונים אליהם אינם סובלים כלל מבעיה רפואית, אלא מקושי נפשי כלשהו שגורם לשינויים הגופניים עליהם הם מדווחים. כלומר, דברים שעוברים עלינו ברמה הנפשית, ואנחנו במודע או לא במודע מתעלמים מהם, מובילים לדלקתיות בגוף וכאבים שמביאים אותנו לפנות לבירור רפואי. בהוראת הרופא אנחנו עושים בדיקות דם, צילומים וסריקות שלא מעלים ממצאים. לא פעם נקבל טיפול תרופתי להקלת הסימפטומים הפיזיים, שעשוי לעזור. לעיתים אנו מפתחים תלות במשכבי הכאבים הללו, בין אם הם כאלו שקיבלנו מהרופא ובין אם הם אלכוהול וחומרים אחרים שמצאנו בעצמנו שמקלים את המצב. לתקופה אנו שוכחים מהכאב, אבל הוא חוזר. אנחנו מוצאים את עצמנו מתרוצצים שוב בין רופאים, פיזיותרפיסטים, מעסים, מדקרים, עוברים לעמדת עבודה בעמידה, קונים מזרן חדש, מפסיקים לשתות קפאין, מתחילים לעשות ספורט, אך הכאבים חוזרים. ואז יהיה הזמן לפנות לחקור את החיים שלנו, כי אולי הגוף שלנו מסמן לנו בצורה הכי ברורה שמשהו בחיינו דורש בדיקה.

טיפול ביופידבק בהתמודדויות נפשיות

במקביל לעלייה במודעות ובאבחון של התמודדויות וקשיים נפשיים, גדלה הפנייה לעזרה לטיפול. המבחר הטיפולי המוצע כיום גדול מתמיד, וניתן לקבל טיפולים רגשיים שונים במסגרת הציבורית והפרטית. חשוב לגשת לאבחון וטיפול אצל אנשי מקצוע לאחר בחינת ההכשרה המקצועית שלהם, ולא להסתמך על פרסומים והמלצות. וחשוב לזכור שאין כתבה, הרצאה, או המלצה כלליים שמהווים תחליף לייעוץ מקצועי פרטני שמאפשר את האבחון והתווית הטיפול בצורה שמותאמת לכם ולהתמודדויות שבגללן אתם מגיעים לטיפול. גם לאחר שבחנתם את ההכשרה והניסיון המקצועי של איש המקצוע, נכון לנצל את המפגשים הראשונים לבחינת ההתאמה המקצועית והבינאישית ההדדית בין המטפלת למטופל לפני ש"יוצאים לדרך".

אחד מהטיפולים הרגשיים הוא טיפול ביופידבק. מחקרים בחנו את ההשפעה של טיפול ביופידבק על קשיים נפשיים שונים ביניהם חרדה, דכאון, הפרעות שינה, OCD, הפרעות אכילה, כאבים סומטיים ופוסט טראומה. טיפול בביופידבק נמצא כמגביר את המוטיבציה של המטופלים לתהליך, מסייע להפחתת שימוש בתרופות, או לפחות בהסתמכות עליהן, ואולי הכי חשוב מעלה את הרווחה הנפשית ואיכות החיים. במסגרות קליניות טיפול ביופידבק מוריד את עלויות הטיפול הרפואי בחולים, מסייע לירידה בתדירות, משך האשפוזים ומספר האשפוזים החוזרים, ותורם לירידה בתמותה.

מדוע דווקא טיפול ביופידבק מתאים?

המשוב האובייקטיבי של מדדי הגוף השונים מאפשר להעלות למודעות את התהליכים הנפשיים שעוברים עלינו. בטיפול המטופל והמטפלת מנסים להבין יחד מה גורם לעוררות הגוף, לעלייה בקצב הלב, למוליכות העור, לשינויים במתח השרירים ובטמפרטורת האצבעות. המטפלת מביאה את הידע והניסיון המקצועי שלה בתחומים השונים. המטופל מביא את הידע וההיכרות שלו עם עצמו. לאחר שמתבסס קשר טיפולי מכיל, מקבל ומאפשר, ניתן לחבר יחד את החוויות הרגשיות לתגובות הפיזיולוגיות. המטרה בטיפול היא ללמד את המטופל טכניקות וכלים להרגעה וויסות עצמי מיטיבים תוך שימוש בכלים מעולם המיינדפולנס. הרגעת התגובות הפיזיולוגיות מאפשרת לגוף לצאת מ"מצב החירום" ולחשוב בצורה רציונלית יותר כשהוא ב"מצב רגיעה". המרחב שנפתח מאפשר עבודה על הגמשת ואתגור המחשבות המכשילות והטיות החשיבה לפי גישת CBT (Cognitive behavioural therapy). בנוסף, נעשית עבודה לקבלת המחשבות הטורדניות לשם השקטתן ומניעת העיסוק הבלתי פוסק בהן ברוח גישת ה (ACT (Acceptance and commitment therapy. בין המפגשים הטיפוליים ממשיך המטופל לתרגל את העבודה הקוגניטיבית וטכניקות הויסות כדי להשיג את מיומנות השימוש בהן. בעקבות זאת מתאפשרים שינויים התנהגותיים בשגרה ובעת התמודדות עם מצבי לחץ לשם תפקוד טוב יותר ורווחה נפשית גבוהה יותר.

מתלבטים על הטיפול שהכי מתאים לקושי הנפשי או הרגשי עימו אתם מתמודדים?

אשמח ללוות אתכם בלבטים ובמחשבות

צרו קשר ונחשוב ביחד

052-5554972

adibarakpsy@gmail.com