רובנו חווים סיטואציות מפחידות בשגרת חיינו, אך אנו מצליחים להתמודד עם הפחד. למרות תחושת חוסר הנעימות, אנו מצליחים לתפקד ולהתמודד עם אתגרי החיים. מה אנחנו עושים לרוב במצבים מפחידים או מלחיצים? חלקנו מדברים לעצמם ומסבירים בצורה הגיונית שהסבירות לסכנה לא כה גבוה. אחרים מביננו מתמקדים במחשבות אחרות אולי על הדבר הטוב הבא ביום שלנו, או פשוט מתמקדים במשהו אחר ומצליחים לחזור לוויסות. אולם, חלקנו תופסים מצבים שגרתיים, שרובנו יכולים להתמודד עימם, כמסכני חיים.
המנגנון מאחורי חרדה
מבחינה אבולוציונית אם לא היתה לנו תחושת פחד, לא היינו מצליחים לשרוד את הסכנות השונות לאורך האבולוציה ולחיות את חיינו כיום. הגוף שלנו מתוכנת להתמודד עם סכנה המאיימת על שלמותנו, כמו נמר בג'ונגל. לכן, הוא מגיב בדריכות כדי להתמודד עם הסכנה, ונכנס למצב בו הגוף שלנו נמצא ב'עוררות גבוהה'. כשנורת ה"אזהרה" מופעלת בגופנו מתרחשים מספר שינויים פיזיים: הלב מתחיל לדפוק בחוזקה, הידיים מזיעות, הדם מתרוקן מהקיבה ועובר לשרירים הגדולים של הגוף שמוכנים להילחם בסכנה או מיד לברוח. במקרים מסוימים כדי להתמודד עם האיום, הגוף של חלקנו נכנס למצב של קיפאון. זו הסיבה שאנו חווים חוסר יכול לנוע ולדבר בעת התמודדות עם 'מצב הסכנה' למרות הרצון לכך. לפעמים חלקנו נחווה סחרחורות ואולי אפילו נתעלף.
מומחים מנסחים את ארבעת התגובות הללו; Fight, Flight, Freeze ו Faint כארבעת ה-Fים. אלו הן דרכי התמודדות אפשריות עבורנו להתמודדות עם הסכנות לאורך האבולוציה. חלק מהמנגנונים מתקדמים יותר, חלקם מתקדמים פחות, אבל הם כולם טבעיים כחלק מהיותנו יצורים חיים. על אף היותנו יונקים, מהיצורים המתוחכמים בטבע, מסתבר שחלק מהמנגנונים שלנו עודנם פרימיטיביים בדומה להתנהגותם של זוחלים. ולמרות כל התכנון האבולוציוני הזה, אם הגוף שלנו מאמץ מנגנונים אלו כשלא משתקפת סכנה אמיתית לחיינו, זה מפריע לנו בתפקוד בשגרה.
סוגי החרדה הקיימים
הפרעת חרדה מוגדרת כאשר התגובות של האדם למצב פחד הופכות לדפוס מרכזי בחייו ואינן מאפשרות את תפקודו ואת אורח חייו הרגיל. ילדים, מתבגרים ומבוגרים חווים חרדה מסוגים שונים. חרדה מוגדרת כהתמודדות הנפשית הרווחת ביותר בארה"ב ובישראל. 19% מהאוכלוסייה הבוגרת מתמודדת עם חרדה מסוג כזה או אחר. 7% בקרב ילדים ומתבגרים בני 3 עד 17 חווים אירוע חרדה כלשהי במהלך חייהם. לפי ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM5, ניתן לסווג חרדה למספר סוגים עיקריים:
- חרדה כללית (GAD= General Anxiety Disorder)– מאופיינת בדאגה מוגזמת בחיי היום יום בנוגע לכל איום אפשרי. לדוגמא שלומם ובריאותם של אנשים קרובים, הישגים בעבודה או בבית הספר, או חשש ממלחמות, פיגועים ואסונות טבע. הדאגה מלווה את כל היום ופוגעת באיכות החיים. לרוב מרגישים גם עייפות, חוסר סבלנות ועצבנות.
- חרדה חברתית– סוג של ביישנות קיצונית שמונעת מהאדם לקחת חלק במפגשים חברתיים או לעמוד ולדבר בפני אחרים. לפעמים ההימנעות מובילה להתמודדות וכמעט עד ניתוק חברתי. הביטויים במצבים חברתיים הם לרוב הסמקה, קושי ליצור קשר עין, רעד קיצוני ומודעות יתר להתנהלות. ברוב המקרים ישנו גם פחד שאחרים ישפטו אותו לשלילה, שלא בצדק.
- הפרעת פאניקה– התקף פאניקה הוא גל חרדה עוצמתי שלרוב מאופיין בסימנים גופניים כמו הזעה מוגברת, דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה. לא פעם יש תחושת אובדן שליטה, הרגשת שיגעון ו/או שהאדם עומד לחטוף התקף לב או למות. התקף חרדה נמשך לרוב מספר דקות אך גובה מהגוף אנרגיה רבה. מעבר לחוסר הנעימות בהתמודדות עם בסיטואציות חברתיות, לעיתים קרובות מתחיל האדם לחשוש מפני התקף החרדה הבא. אז לרוב מתגברים ההתקפים, בגלל המחשבות והפחד מההתקף הבא שיגיע.
- פוביות ספציפיות– פחד קיצוני ממצבים מסוימים כמו גבהים, נחשים, עכבישים, מחטים, טיסות וכו'. האדם לרוב נמנע מסיטואציות ספציפיות אלו בלבד, אך בצורה נוקשה שמשפיעה על איכות החיים שלו ושל קרוביו.
- חרדה פרידה– פחד שחווים לרוב ילדים להיפרד מהוריהם. הסיבה היא לרוב חשש שיקרה להוריהם משהו או שהם ימותו. לפני פרידה מהם, אפילו קצרה, הילד מגיב בבכי קיצוני, רעד, צעקות ולפעמים גם איומים על ההורים. חרדת פרידה אופיינית בעיקר בגילאי הגן ובית הספר.
- חרדה כתוצאה משימוש בחומרים או תרופות– פחד קיצוני וסימפטומים גופניים של חרדה הנחווים בעת שימוש או בזמן גמילה מסמים כדוגמת קנאביס, קריסטל מת', פטריות הזיה וכו', אלכוהול או תרופות לדוגמא משככי כאבים.
התמודדות עם חרדה
אנשים המתמודדים עם חרדה אינם מסוגלים להתמודד עם הפחד באותו הרגע. הם לא מצליחים לחשוב הגיונית במצבי הסכנה. גם אם הם לא אמיתיים, עבורם הם נחווים כסכנה אמיתית. זו הסיבה שהם מתקשים להיעזר באמירות מרגיעות והגיוניות של אנשים הקרובים אליהם. תחשבו על סיטואציה שבה אנו אומרים לאדם עצבני "תירגע". הדבר האחרון שזה גורם לו זה להירגע, ולרוב זה רק מעצבן אותו עוד יותר. לומר לאדם שחווה חרדה "הכל בסדר, אין לך ממה להילחץ, זה שום דבר, זה יעבור" פשוט לא עוזר. באותו הרגע, הגוף שלו הפעיל את "מצב החירום" והוא לא יכול לקבל הסברים רציונליים לסיטואציה. מה שהוא יכול זה רק לחשוב את החרדה. ולעיתים להיות אפילו יותר לחוץ לקראת הפעם הבאה שיחוש חרדה.
מה עושים כדי לטפל בחרדה?
מעבר לטיפול תרופתי במקרים בהם יש צורך בכך, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים (CBT) הם מהמובילים בתחום הטיפול בהפרעות חרדה. במהלך טיפול בשיחה עובדים בצורה ממוקדת על שינוי האופן שבו האדם תופס את העולם, ובהתאם גם מתנהג. הטיפול מלווה לרוב גם בחשיפות שמלווה המטפל, בהן האדם מתמודד עם הסיטואציות העוררות חרדה ומבין כי הוא יכול להתגבר על הפחד. טכניקה נוספת מוכחת מחקרית היא מיינדפולנס, המשלבת בין היתר גם נשימות להרגעה, מסייעת לגוף לחזור לויסות רגשי והתנהגותי. טיפולי מיינדפולנס בשילוב CBT הינם הנפוצים בעולם לטיפול בחרדה ולהתמודדות עם התקפי החרדה בזמן אמת. אולם, לפעמים אנשים מבינים את החשיבה הלא הגיונית שלהם, אך מתקשים לשנות אותה. לפעמים החשש מההתמודדות עם גורם האיום הוא כה גדול עד שהאדם אינו מוכל לבצע חשיפות, או מתקשה להתמיד בתרגילים שניתנים לעבודה בבית בין הפגישות.
טיפול ביופידבק לטיפול בחרדה
מחקרים רבים מעידים על יעילות טיפול ביופידבק במגוון התמודדויות הנוגעות לחרדה, ביניהם פוביות ספציפיות, הפרעת חרדה כללית (GAD), התקפי פאניקה וOCD. השימוש בביופידבק מאפשר לאדם לראות ברגע האמת את היעילות של הטכניקות הקוגניטיביות מתחום הCBT על המחשבות והתחושות. בעת לימוד טכניקות הירגעות מעולם המיינדפולנס האדם רואה בעצמו כיצד נשימה נכונה מסייעת להרגעת הגוף, לירידה בדפיקות ובשינויי קצב הלב.
בטיפול ביופידבק, לומדים לאמן את הגוף להגביר את יעילות פעילות מערכת העצבים במטרה לצאת במהרה מהמצב הגופני המעיד על מצב חירום, ולחזור לרגיעה. כשהגוף יוצא מ'מצב הסכנה' ניתן לעבוד בצורה קוגניטיבית על עיוותי החשיבה, ו/או לקבל את המחשבות הלא נעימות שעוברות לנו ברגעי פחד. המשוב הקונקרטי בחדר הטיפול מגביר את הרצון לבצע חשיפות וליישם את הכלים והטכניקות גם בחיים האמיתיים. תחושת השליטה שנרכזת מפחיתה את ההימנעויות ומגבירה את ההבנה כי אפשר להתמודד עם הסכנה. הטיפול מסייע לתחושת המסוגלות של האדם, לביטחון העצמי ולשינוי מנגנוני ההתמודדות ליותר מיטיבים עם ערכיו ושאיפותיו בחיים.
מעוניינים להשקיט את החרדות ולחזור לשגרה?
התקשרו/ השאירו הודעה ואשמח לנסות לסייע
0525554972
adibarakpsy@gmail.com
