המסגרת התחומה של השעה הטיפולית יכולה לשמש כחלון הצצה לאופן התמודדות עם המתח כתוצאה מהחיים בעידננו. כולנו שואפים להגיע להישגים, מסמנים מטרות, וחיים במירוץ בו אנו מנסים להספיק כמה שיותר בכמה שפחות מאמץ. מי מאיתנו לא רוצה לסיים מסלול לימודים יוקרתי, לעבוד בעבודת חלומותינו, לנהל חיי זוגיות ומשפחה מאושרים ולהיות בריאים וחזקים. והכל במקביל תוך תיעוד לרשתות החברתיות כדי לרגע לחוש את התחושה שחיינו נוצצים כמו של יתר חברינו.
בפועל, בין אם אנחנו מרוצים מהישגינו או לא, המציאות הדורשנית בה אנו חיים כיום יוצרת אצל כולנו עומס רגשי. הדרישות החברתיות, העסקיות, המשפחתיות והזוגיות מתווספות לדרישות ולציפיות הלא קטנות שלנו מעצמנו ונוצרת תחושת של לחץ, או במילים אחרות סטרס.
מה זה סטרס?
סטרס הוא מצב שבו אנו חשים שהמשאבים שלנו אינם מספיקים להתמודד עם הדרישות החיצוניות ולעיתים גם הפנימיות. דרישות חיצוניות עשויות להיות דד ליין בעבודה, או משימה שהבטחנו לבן או בת הזוג שנעשה בבית. לעומת זאת, דרישות פנימיות, עשויות להיות מושפעות מדרישות של אנשים חיצוניים, אבל לרוב נובעות מהצורך שלנו להיות הגירסה הטובה ביותר של עצמנו, מבלי לשים לב למחירים. כך לדוגמא, דרישות פנימיות יכולות להיות לסיים את התואר השני בהצטיינות יתרה, כשבמקביל אנחנו עובדים, מתחזקים זוגיות אוהבת והורים לשני ילדים. כשאנו חשים שאין ביכולתנו לעמוד בדרישות המצטברות מכל הכיוונים לא פעם נחווה בלבול מרצף של מחשבות טורדניות בראשנו. מחשבות כמו: "איך אספיק את הכל?", "מה אמרתי שאעשה עכשיו?". כשלא נעמוד בכל הדרישות לרוב נחוש תסכול, ביקורתיות ושיפוטיות כלפי עצמנו, שאינם מסייעים להתמודד עם המצב.
מבוגרים, מתבגרים וגם ילדים יודעים לציין לפחות דבר אחד או שניים שיכולים לסייע להם להתמודד עם לחץ. אך למרות שיש לנו את הידע הזה, אנו לא מיישמים זאת בחיי היום-יום. התוצאה היא שבלי לשים לב החיים מובילים אותנו ללחוץ יותר ויותר על דוושת הגז, כשבמקביל אנו נהיים פחות ופחות מאומנים בללחוץ על דוושת הברקס. לפעמים אימצנו דרך כלשהי ללחוץ למתן את הלחץ, אבל היא לא זו שהכי מיטיבה עבורנו לטווח הארוך. זה יכול להיות אכילה רגשית, עישון, או פורקן אנרגיה בדרכים מסוכנות. כך או כך, הגוף מנסה להתמודד עם הסטרס אך העומס הנפשי נותן את אותותיו ומפריע לתפקוד שלנו.
איך הגוף מתמודד עם סטרס?
תפקידה של מערכת העצבים בגופנו מבחינה אבולוציונית הוא להוות אמצעי להתמודדות עם סכנות ומצבי לחץ. בעבר, מצב סכנה כלל איום על חיינו, כמו בעת מפגש עם נמר בג'ונגל. אלו כמובן לא הסכנות עימן אנו מתמודדים כיום. היום אנו חווים יותר ויותר לחצים שהם אמנם פחות מסכני חיים אך מכניסים את הגוף לדריכות. אז איך זה עובד? מערכת העצבים מורכבת משתי מערכות מקבילות; המערכת הסימפטטית שניתן להקביל אותה לדוושת הגז, והמערכת הפרא-סימפטטית שהינה דוושת הברקס. כששתי מערכות אלו לא מתפקדות בצורה מאוזנת, אנו נוטים לצבור עוד ועוד עומס.
העומס מתבטא אצל כל אחד מאיתנו בצורה של סימפטומים אחרים; גופניים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים. חלקנו חווים מיגרנות הולכות וחוזרות וכאבי שרירים, אחרים מרגישים מדוכדכים ומבובלים, ויש ביננו כאלו שיאמצו הרגלים או טקסים פחות חיוביים. בלי להיות מודעים, הלחץ מוביל לירידה בריכוז, וכך גם באפקטיביות ובביצועים שלנו בעבודה ובלימודים. המתח מקשה עלינו להיטען גם במקומות בהם אנו רק עם עצמנו, כמו בשינה, מה שגורם לעייפות כרונית וחוסר סבלנות. לא קל להודות בתחושות האלו, ובטח שלא לשתף אותן עם האנשים הקרובים אלינו. בפועל, אנחנו נהיים עצבניים יותר וזקוקים ליותר מרחב, מה שעשוי להעיב על מערכות היחסים בחיינו. אנחנו פועלים באופן הכי טוב שמצאנו כדי להתמודד, השאלה היא האם זה מספיק? או שיש דרכים שטובות לנו יותר?
מה המטרה בטיפול ביופידבק?
המטרה בטיפול ביופידבק היא להקנות לאדם כלים כדי שיוכל לנהל בעצמו את העומסים בחייו, בצורה שתהא מיטיבה יותר עבורו. זה לא פשוט להבין כי יש לנו צורך בטיפול רגשי, ובטח לא לבחור את הטיפול הרגשי שמתאים לנו ביותר. מחקרים מראים כי טיפול ביופידבק יכול לסייע לניהול המתחים והעומסים בחיינו תוך הגברת תחושת השליטה העצמית שלנו על מה שמתרחש בהם והגברת הביטחון העצמי.
איך מתנהל טיפול ביופידבק?
תחילת הטיפול מלווה בתהליך ראיון ראשוני המכונה אינטייק. לאחר האינטייק המילולי שמטרתו להבין את סיבת ההגעה לטיפול, נעשית הדגמה של מכשור הביופידבק לשם המחשת הקשר בין התהליכים הגופניים לתהליכים הנפשיים אצל המטופל. הדגמה זו מסייעת ליצירת הקשר הטיפולי ובין היתר מעלה את המוטיבציה לעבודה הנדרשת בהמשך הטיפול.
החלק הבא בהיכרות של המטפל עם המטופל הוא בניית פרופיל פסיכו-פיזיולוגי. בפרופיל מודדים את רמת העוררות של המטופל באמצעות פרמטרים שונים (כדוגמת מוליכות העור, דופק, נשימה וטמפרטורה) במצבים שונים של מתח והרפייה. מהפרופיל לומד המטפל על תגובתו של המטופל ועל דפוסי התמודדותו עם מטלות רגשיות ומטלות קוגניטיביות שונות. בנוסף, מעבר לאופנים בהם מתמודד עם מצבי סטרס, לומד המטפל על הצורך של המטופל לשליטה ועל יכולת ההתאוששות שלו ביציאה ממצבים לחוצים.
לאחר מפגשי ההיכרות והאבחון אפשר להגדיר מטרות הנוגעות לתחומים בהם רוצים לעשות עבודה וניתן להתחיל את הטיפול בצורה מוגדרת וברורה יותר. כשהמטופל והמטפל יודעים לקראת מה הם הולכים יש יותר וודאות ולרוב גם יותר מוטיבציה לתהליך הטיפולי. בפועל, זמן המפגש הטיפולי הינו מוגבל ונקבע באופן שרירותי לא תמיד בעת שהמטופל מתמודד עם סטרס ברגע נתון. לכן, בזמן המפגשים בטיפול ביופידבק לומדים טכניקות אותן ניתן ליישם ברגעי האמת גם מחוץ לחדר הטיפולים, באופן עצמאי וללא נוכחות המטפלת.
לתהיות ושאלות נוספות לגבי טיפול ביופידבק
מוזמנים ליצור קשר ונחשוב ביחד
052-5554972
adibarakpsy@gmail.com
